ירופאן: האטרקציה שלכם הקיץ בירושלים

אם אתם תושבי ירושלים (ולא רק), אתם בטח מכירים את האופניים הירוקים – כחולים של ירופאן שמפוזרים ברחבי העיר. אלא שעד לפני תקופה, האפשרות היחידה לשכור אותם הייתה דרך האפליקציה שלהם – מה שדי הדיר את הציבור שלנו מהחגיגה.

לפני כמה חודשים ירופאן הוסיפו את האפשרות לבצע את השכירות דרך הטלפון (מסתמא בהשתדלותם הנפלאה של שלוחי דרבנן). בהתחלה זה היה נשמע לי מסורבל ומסובך מדי, אבל בשבוע שעבר החלטתי לנסות את זה בעצמי, וחזרתי עם תובנות.

משהו שחשוב לי לומר כבר בהתחלה: יש פער די גדול בין ההוראות שכתובות באתר ובתחנות לבין מה שקורה במציאות. כנראה שהדברים בשטח השתנו והם פשוט לא הספיקו עדיין לעדכן את השילוט. אל דאגה, אני כאן כדי לעשות לכם סדר.

ההרשמה

קודם כל, צריך להירשם לשירות. את זה עושים באופן חד-פעמי דרך האתר של ירופאן. אחרי שנרשמים ומזינים מספר טלפון וכרטיס אשראי, המערכת מזהה אתכם. מכאן ואילך, אתם יכולים לשכור אופניים בכל עת באמצעות שיחת טלפון (שימו לב, הטלפון שאיתו נרשמתם).

כמה זה עולה?

בפעם הראשונה שעליתי על האופניים פשוט שכרתי אותם לפי דקות. ובכן, זה יצא די יקר ולא ממש משתלם. אם אתם רוצים להוזיל עלויות, יש לכם שתי אפשרויות טובות בהרבה:

חופשי יומי

משלמים סכום קבוע מראש באתר ונהנים משימוש חופשי למשך כל היום, מתאים למי שמגיע ליום טיול חד פעמי.

מנוי חודשי או תלת חודשי

משתלם במיוחד אם יש לכם "כרטיס ירושלמי". התשלום הוא עדיין לפי דקת שימוש, אבל התעריף לדקה הופך להיות הרבה, הרבה יותר זול.

כך תבצעו את ההשכרה

האופניים מפוזרים בתחנות ברחבי העיר. בכל תחנה תמצאו אופניים רגילים או אופניים חשמליים (שהשכירות שלהם יקרה קצת יותר). מבחינה חוקית, אתם חייבים לחבוש קסדה. מכיוון שאין קסדות בתחנות, תצטרכו להביא אחת מהבית. מעשית? תעשו את השיקול שלכם.

עכשיו הגענו לחלק הטכני. אתם נעמדים ליד האופניים שקרצו לכם ומחייגים למספר של ירופאן: 8230* (המספר מופיע גם על השילוט בכל תחנה).

בניגוד למה שכתוב באתר, אתם לא צריכים להמתין לנציג אנושי. המערכת קולית ואוטומטית לחלוטין. עוקבים אחרי ההוראות, מקישים את מספר התחנה (כתוב איפשהו על העמוד) ואת מספר האופניים הספציפי שאתם רוצים. זהו, שומעים קליק, האופניים משתחררים ואפשר לצאת לדרך.

טיפים

הנה כמה תובנות שיחסכו לכם עוגמת נפש:

• מספר התחנה: במהלך הטיול החזרנו את האופניים ורצינו לקחת אותם שוב מתחנה אחרת, אבל לא מצאנו בשום מקום את המספר של התחנה החדשה. אחרי שניסינו להשיג את שירות הלקוחות ללא הצלחה, החלטתי להמר והקשתי בטלפון את המספר של התחנה הקודמת שזכרתי בעל פה. להפתעתי זה עבד. ניסיתי את זה עוד כמה פעמים אחר כך, ונראה שלא באמת אכפת למערכת באיזו תחנה אתם נמצאים. המספר 721, למשל, עבד לי בכל מקום בעיר.
• האופניים שלא רוצים להשתחרר: לפעמים תנסו לשחרר אופניים והם פשוט יסרבו. זה קרה לי בעיקר עם החשמליות – או שהן לא היו טעונות, או שהיו תקולות. החשד שלי הוא שלחלקן פשוט לא הייתה לוחית רישוי ולכן הן נחסמו, למרות שחלק עבדו גם בלי לוחית. בקיצור, אם לא הולך, אל תתעקשו, פשוט עברו לזוג הבא.
• איך נועלים את הדבר הזה? בעבר האופניים היו ננעלים עם שרשרת פיזית לעמודים של התחנה. היום אין שום חיבור לעמודים (בגלל זה התחנות נראות לפעמים כמו בלגן אחד גדול של אופניים זרוקים, כשתנסו להחזיר תבינו על מה אני מדבר). הנעילה היא פנימית על הגלגל האחורי. כשאתם מתחילים שכירות שומעים "פיפס" והנעילה משתחררת. כשאתם מסיימים את השכירות, כל מה שצריך לעשות זה להוריד פיזית את הצ'ופצ'יק שנמצא מעל הגלגל האחורי כלפי מטה. יש לי חשד שאפשר לסיים ככה שכירות גם באמצע שום מקום ולאו דווקא בתחנה, אבל אל תתפסו אותי במילה.

אז איך האופניים?

טוב, הגענו לחלק הפחות מחמיא. האופניים עצמם, לפחות הדגמים החשמליים (לא ניסיתי את הרגילים), די מאכזבים. המושב לא נוח בכלל, ואחרי רכיבה קצרה אתם תתחילו להרגיש את זה היטב בחלקים מסוימים בגוף.

בנוסף, המנוע החשמלי שלהם חלש למדי. אם מעולם לא רכבתם על אופניים חשמליים, אל תחפשו ידית גז כמו בקורקינט חשמלי – המנוע פשוט נכנס לפעולה ומסייע לכם רק כשאתם מדוושים בפדלים באופן פעיל.

חידה למחשבה: מי בכלל מטעין את האופניים האלה בלילה אם הם לא מחוברים לחשמל בתחנות? אם יש לכם תשובה הגיונית, אשמח לשמוע בתגובות.

מסלולים מומלצים

בשנים האחרונות ירושלים התמלאה במסלולי אופניים. חלקם פשוט נפלאים, חלקם קצת מיותרים. אנחנו רכבנו בשני מסלולים יפהפיים שאני ממליץ עליהם בחום:

מסלול 1: גן סאקר מסלול מעגלי

חנינו בחניון של הסינמה סיטי (בלילה יש שם שעתיים ראשונות בחינם). ממש ביציאה מהמתחם יש תחנת ירופאן, שם לקחנו את האופניים. משם נסענו ישירות לתוך גן סאקר, המשכנו לעמק המצלבה, ירדנו לפארק הצבאים המקסים, ועלינו לפני כביש בגין במסלול לכיוון גבעת מרדכי.

משם המשכנו לתוך שכונת בית הכרם (היו שם קצת חפירות בדרך), עצרנו להתרעננות וגלידה בגולדה, והמשכנו לכיוון אזור המלונות (רמדה) ורחוב קפלן, עד שחזרנו לנקודת ההתחלה בגן סאקר. כמעט כל הדרך היא על מסלול אופניים ייעודי ומסודר, אבל מומלץ מאוד לפתוח גוגל מפות לפני שיוצאים כדי להבין את הכיוונים.

מסלול 2: מתחם התחנה דרך פארק המסילה

בפעם השנייה הגענו למתחם התחנה הראשונה והופתענו לגלות שהמקום כולו נמצא בשיפוצים מסיביים. מסתבר שהולכים להפוך את האזור ל"רובע התחנה הראשונה" שיכלול גם תחנת רכבת של רכבת ישראל. על אחד השלטים שם היה כתוב: "בונים את ירושלים כל יום מחדש". וואלה, עכשיו הכל מובן.

הרעיון במסלול הזה הוא לרכוב לאורך "פארק המסילה" – טיילת מדהימה ביופיה. רכבנו ממתחם התחנה ועד לגן אלמליח. מי שיש לו כוח יכול להמשיך עם השביל הישר לפארק ירושלים (שנמצא ליד גן החיות התנכ"י) ומשם להגיע עד עין לבן. גם כאן, שווה להעיף מבט בגוגל מפות לפני שמתחילים לדווש.

(הערה קטנטנה, חלק מהמסלול עובר קרוב לבית צפפא, חלק מהמדוושים או יותר נכון מהמדוושות הרגישו אי נוחות קלה)

יש עוד מסלולים יפים בעיר כמו עמק הארזים או טיילת ארמון הנציב, ואם אתם מכירים מסלולים שווים נוספים, ספרו לי עליהם.

שתי נקודות לסיום

כל עוד אתם רוכבים על מסלולי האופניים הראשיים בעיר, קל מאוד למצוא תחנות כדי להחזיר את האופניים כשנמאס לכם. אבל אם החלטתם לסטות מהמסלול ואין לכם טלפון חכם, למצוא תחנת עגינה פנויה יכול להיות אירוע די מתסכל. מומלץ לפני כן לרפרף על המפת תחנות.

בנוסף, הצצה חטופה במפת התחנות: נראה שמישהו דאג שכל התחנות ימוקמו בשכונות שאינן חרדיות. חבל.